כיתוב על מצבה

רקע למנהג

המנהג לכתוב על מצבה החל בימי המקרא, כשהמצבה הראשונה המתועדת היא זו שבנה יעקב לרחל בבית לחם. אחריו נודעה מצבתו של אבשלום – בנו השלישי של דוד המלך – בין הר הזיתים להר הבית. את המצבה, שזכתה לשם יד אבשלום, בנה אבשלום עוד בימי חייו, אולם לטענת חלק מהארכיאולוגים אבשלום לא זכה להיקבר בה, ומי שנקבר בה במקומו הוא המלך אגריפס הראשון.
 
מאז השתרש המנהג של כיתוב על מצבה בקרב העם ולא רק בקרב מלכים ומנהיגים. תחילה נהגו לחקוק את השם על גבי האבן, אולם לאחר המצאת הדיו הפכה השיטה לנחלת הכלל.

מה נהוג לכתוב? האם אפשר לכתוב כל דבר שעולה על דעתנו? כן, בתנאים מסוימים.

על פי החוק במדינת ישראל אין הוראה גורפת לגבי הנוסח שיופיע על גבי המצבה. גם על פי היהדות ניתן לכתוב כל דבר שיתאר את הנפטר, אולם בלי לבזותו ובלי להאדירו בהגזמה.
 
נוהגים לכתוב את ראשי התיבות פ”נ (פה נקבר/ה) ואת שמו המלא של הנפטר. תחת השם, תאריך הלידה העברי ותאריך המיתה העברי, כשלרוב מקובל להוסיף גם תאריך לועזי. מתחת לתאריך נהוג לכתוב כמה מילים לתיאור המנוח ולבסוף לחתום באותיות ת.נ.צ.ב.ה (“תהא נשמתו צרורה בצרור החיים”, מתוך שמואל א’ פרק כ”ה,  פסוק כ”ט). 

כיתוב על מצבה סטנדרטי נראה כך:

פ“נ

 ישראל ישראלי

בן ישראל וישראלה ז“ל

א‘ אדר תר“ע – א‘ אדר תש“ע

ת.נ.צ.ב.ה

מאגר ציטוטים ופסוקים לשירותכם​

התאמה מגדרית :

מקור:

תגיות

יש לך רעיון למשפט שלא במאגר שלנו ?

מאגר המשפטים שלנו התחיל בקטן ולאט לאט גדל בזכותכם. נשמח אם תוכלו לעזור לנו להמשיך ולהרחיב את המאגר